רש"י על ראש השנה ל״ד א:ב׳

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

מקור ראש השנה ל״ד א:ב׳
2 וּמִנַּיִן לְשָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה״, ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״, ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״.
פירוש רש"י על ראש השנה ל״ד א:ב׳
2 ומנין שלש של שלש שלש - מנין דהנך פשוטה לפניה ולאחריה ותרועה באמצע עבדינן תלתא זימני למלכיות חדא ולזכרונות חדא ולשופרות חדא:
3 ת"ל - תרועה תלתא זימני לכל אחת פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה: